כמעט ולא ניתן למצוא זוגות להט"ביים המביעים חיבה בכל צורה שהיא במרחב הציבורי בישראל בכלל , ובירושלים בפרט.
בין אם מדובר בחיבוק, נשיקה או אפילו רק להחזיק ידיים.
בטח שלא כשמדובר בלהט"בים דתיים.
האיסורים והפחדים הדתיים שולטים במרחב הציבורי ומוחקים מגזר שלם שקיים ומתקיים.
אני רוצה שנער חרדי שנמצא בארון יראה את המדבקה ויגיד לעצמו באנחת רווחה, - אה, יש עוד כמוני. אני לא היחיד.
רק שיידע שיש עוד אנשים בעולם.
לכן, הקמתי את קווירשול (משמעות המילה, בית-כנסת קווירי, או בית ספר קווירי ביידיש)
אני מאמין שבעזרת נראות ציבורית של דימויי אהבה אנחנו יכולים לשנות את ראייתם של לא מעט של אנשים.
שברגע שאדם נחשף לדימוי מסוג זה, דימוי שלא ראה בציבור מימיו, הוא יגיב. במחשבה או במעשה.
אך כאשר הוא מגיב, אז הדימוי הזה מקבל תוקף ונעשה "קיים".
לרגע אחד בדמיונו של אדם מתקיים מצב בו 2 גברים דתיים מתנשקים.
בין אם הוא מסכים או לא מסכים.
אני רוצה להציף את המציאות אל פני השטח, להראות את מה שהם רוצים שנסתיר,
באהבה ולא במלחמה.
אני מייצג את האהבה.
אינני מייצג שום דבר האסור על פי כל חוק שהוא בשטח מדינת ישראל.
אני מייצג את האהבה.
למען מגזרים שמחקו אותם מהתודעה הקולקטיבית.
אני מייצג את האהבה.
בניגוד להסתרה ושנאה.
אינני קורא למעשים, אינני קורא לשום פעולה אלא פשוט לקיום הדימוי בציבור.